החבר שלי עצוב מאת מו וילמס. תרגום: מאירה פירון. ידיעות אחרונות / טל-מאי
מעט המחזיק מרובה, הוא התיאור הקולע של הספר החבר שלי עצוב. במילים מועטות המלוות באיורים מינימליסטיים המציגים את שתי הדמויות – ג’רלד הפיל ופיגי החזירונת – מוצגת בפנינו סיטואציה מכמירת לב שבה מנסה פיגי לשפר את מצב רוחו של ג’רלד המדוכדך. בהיבט הז’אנרי הסיפור הוא קומיקס ראשית קריאה, בהחלט דרך מושכת להכניס תלמידים בכתה א’ אל תוך עולם הקריאה ולהעניק להם חווית קריאה ייחודית של השלמת ספר ראשון בכוחות עצמם. בהיבט התמטי מוצגת בפנינו חברות, נושא שלאחרונה נזנח בספרות הילדים לטובת תיאורים שכיחים של קבלת ה’אחר’. למרות קוצר היריעה, מצליח הטקסט להתייחס למושג החברות בצורה מרעננת המתאימה לשלב בו מצויים הקוראים, החווים את המעבר מן הגן לכתה א’ ונדרשים להכיר חברים חדשים ולעתים אף נתקפים חרדה חברתית. יש לציין, כי הסיפור קורא תיגר על תיאוריית התפתחות החברות בקרב ילדים, אותה הגה התיאורטיקן רוברט סלמן בספרו הנודע
The Growth of Interpersonal Understanding: Developmental and Clinical Analyses
סלמן מחלק את התפתחות המודעות החברתית בקרב ילדים לחמישה שלבים:
חברות בשלב “0”: (גילאים 3-6). לדידו, ילדים בגיל זה רואים את חבריהם כשותפים למשחק, ומטרת החברות היא הנאה מעצם השהייה יחדיו. החברים ברוב המקרים הם ילדים הנמצאים בקרבת מקום וחולקים עניין משותף. לילדים בשלב זה יכולת מוגבלת מאוד לראות את נקודת מבטם של אחרים. הם מניחים שילדים אחרים חושבים בצורה דומה לשלהם, ולכן הם נוטים להיות נסערים כאשר הם מגלים שיש לחבריהם דעה שונה.
חברות בשלב “1”: (גילאים 6-9). בשלב זה ילדים מבינים שהחברות קשורה במשהו רחב יותר מפעילות המשחק הנוכחית. חבר טוב נתפס ככזה שעושה דברים טובים עבורם ולדוגמה, חולק עמם חפצים. הם אינם חושבים עדיין מהי התרומה שלהם לטובת אותה חברות.
חברות בשלב “2” : (גילאים 9-12). בשלב זה הילדים מסוגלים לשקול את נקודת המבט של חברם בנוסף לנקודת המבט שלהם, אך לא באופן סימולטני. שלב זה מאופיין בחשיבה תועלתנית, בביקורתיות ובשיפוטיות.
חברות בשלב “3” : (גילאים 12-15). בשלב זה חברים עוזרים זה לזה לפתור בעיות, חולקים סודות, מחשבות ורגשות האחד עם השני, לומדים להתפשר, ומבצעים מחוות כלפי חבריהם בלי לצפות לגמול מיידי.
חברות בשלב “4”: (מגיל 15 ואילך). בשלב הזה מתבגרים מייחסים חשיבות רבה לקרבה הרגשית. הם מקבלים, ואף מעריכים את השוני בינם לבין חבריהם. הם פחות רכושניים כלפי חבריהם, ומרגישים פחות מאוימים אם יש לחבריהם מערכות חברות נוספות. בחברות הבוגרת הדגש הוא על יחסי אמון ותמיכה ושמירה על קרבה לאורך זמן.
השלבים השונים מלמדים על ההדרגתיות של תפיסת החברות ובהתאמה, על האופן שבו מעצב ילד את תפקידו כחבר. מכאן, כי למרות שהספר מופנה אל ילדים בגילאי 5-7, שהפסיכולוגיה מייחסת להם אגוצנטריות וחוסר יכולת להכיל את צרכיו של האחר, הוא משרטט חברות עמוקה שבה פיגי מציגה מודעות מלאה לרגשות חברה הקרוב כמו גם לתכונות האופי שלו ולמוקדים המשמחים אותו. היא מתרגמת את הידע שלה לניסיונות שונים לעודד אותו ואינה מתייאשת. מוותרת במודע על עמדת “היודעת” לטובת מתן תחושה טובה לג’רלד, ובסופו של דבר, גם מבלי שתחשוף את פעולותיה שננקטו מאחורי הקלעים, ג’רלד מודע לכך שהיא חברתו הטובה, ושהנאות החיים אינן כדאיות אם היא לא חווה אותם ביחד עמו. את אותה פעולת שיתוף ונתינה, מבצע ג’רלד בקובעו, כי שמחה מלאה מתאפשרת רק כשפיגי חולקת עמו רגעים שמחים. יש דבר מעודד בספר שהסיפא שלו מקדמת הבנה, לפיה, חברות טובה אינה נזקקת להבהרות או למילים שכן די ברגש ובמעשים כדי לבנות מערכת יחסים הרמונית ותומכת.
נדיבות, אכפתיות, תמיכה הדדית ואהבה דווקא בין חזירה לפיל (ומי אמר שלא תיתכן חברות בין שונים?), הופכות את דקות הקריאה ליקרות מפז, ומזמינות קריאות נוספות רבות שהנאה רבה בצדן.
גילאים: 5-7.
