“עוצר נשימה” מאת אליס אוזמן. תרגמה: רחלה זנדבנק. הוצאת כנרת.
כשמו כן הוא, ספרה של אליס אוזמן הוא רומן גרפי עוצר נשימה.
מזה יובלות חיכיתי לספר שעוסק באהבה ובזוגיות ומופנה לבני ולבנות נוער. ספר מוצלח גם בהיבט ייצוג התופעה, שהינה תופעה מורכבת (להבדיל מהסכריניות ההוליוודית), וגם בהיבט הפואטי – לכתוב על הנושא באופן עמוק, ו”לנצל” מדיומים חדשים כדי להעמיק את השדרים ואת אפיון הדמויות. והנה, לראשונה בעברית, הספר “עוצר נשימה” נמצא על המדפים.
בתחילת הרומן מוצג צ’רלי ספרינג, הדמות המרכזית, נער בכיתה ט’, כשהוא מתנשק בספריה עם בן (והמילה בן מתייחסת הן למינו והן לשמו). וזוהי האהבה הראשונה שהספר נדרש אליה – אהבה למראית עין, המבוססת על ניצול. בן חווה את צ’רלי כפרטנר לעת מצוא, בנוסף על בת זוגו המוצהרת. צ’רלי שהאמין שמערכת היחסים תעמיק, מתפכח. כשצ’רלי מבקש לסיים את הקשר, בן מגיב באלימות פיזית. בהמשך, צ’רלי מתוודע לניק, נער בכיתה י’, ובהדרגה, נבנית ביניהם חברות. זוהי חברות שבמסגרתה ניק ממחיש לצ’רלי שיש פער בין האופן שבו הוא חווה את המרחב הבית ספרי ובין האופן שהמרחב הבית ספרי חווה אותו. צ’רלי חסר ביטחון שכן היציאה מהארון חשפה אותו להקנטות ולהצקות. אולם נראה כי לאחר התגובה הראשונית, התלמידים דווקא מעריכים אותו ואת כישרונותיו, את הצטיינותו במתמטיקה ובריצה, ורק חלק זעום מחזיק בדעות הומופוביות. אולם ההומופוביה משפיעה על צ’רלי שמאמץ את הסטריאוטיפים המוחלים עליו ומפסיק להאמין בעצמו ובזכאותו לאהבה. ניק מזמין אותו להשתתף בקבוצת הרוגבי, ומוכיח לו שגם נער הומו יכול להשתלב בקבוצת ספורט ולנפץ סטריאוטיפים – הן של הסביבה לגביו והן כאלו שצ’רלי האמין בהם כנכונים לגביו.
בניגוד לקשר עם בן, שהיה קשר “לפי זימון”, והתאפיין בשטחיות, צ’רלי וניק מתוודעים זה לזה בהדרגה. הם מכירים את ביתו ומשפחתו זה של זה, את תחביביו של כל אחד מהם, וכן – ישנו סוף טוב שבו ניק מגלה שהוא נמשך לצ’רלי ולא רק לבנות כפי שחשב קודם לכן. איורי ההתכתבויות בווטסאפ מסייעים בהבנת עולמן הפנימי של הדמויות ומשבריהן. עם בן, צ’רלי כתב ובדרך כלל לא נענה. עם ניק, השניים מנהלים שיחות עמוקות, וההמתנה לתשובה היא תוצר של חששות וחרדות, שמועברים באמצעות האיורים של הנער שכותב ומוחק. הכתיבה אינה משמשת עוד לצרכים לוגיסטיים (היכן להיפגש ומתי) אלא כדי להעביר תחושות ולספר על העבר של הדמות ועל תקופות משבריות.
שפע תמות עמוקות ומורכבות מועברות לבני נוער באמצעות טקסטים קצרים ומדויקים, ואיורים שלעתים מקבילים למתרחש בטקסט, ולעתים מייצגים חוויות שקשה לתארן, כמו מצוקה לאחר אלימות, כמו המתנה לתשובה או אי וודאות, וכמו שמחת ההתאהבות.
קשה להפריז בחשיבותו של הספר לבני ולבנות נוער. ספר שבוחר בייצוג ריאליסטי של מערכות יחסים ואף נוקט בהצגה אנלוגית של מערכת יחסים אלימה ודכאנית, מול מערכת יחסים מכילה והרמונית. לא אחת אני נשאל כיצד לנהל שיח עם בני ובנות נוער אודות נושאים מורכבים אלו. כיצד להכניסם לכיתה, בעידן שבו מקרי אונס קבוצתי, אלימות בין בני זוג, חרמות על בסיס נטייה מינית – הפכו לעניין שבשגרה. והרי התשובה. קריאה ב”עוצר נשימה” חיונית לא רק לבני ולבנות נוער אלא גם לסגלי החינוך ולהורים. כדי להבין טוב יותר את עולמםן, וכיצד לשוחח על מה שעד עתה נותר מושתק.
ספר מופת, לגילאי 12-18.
