סלט אותיות מאת לימור טלמור

סלט אותיות. כתבה: לימור טלמור. איורים: יונת קציר. הוצאת רימונים וידיעות ספרים.

סלט אותיות, ספרה החדש של לימור טלמור, הזכורה לטובה ממשפחות, משפחות מִליון לפחות! (רימונים, 2010) שעסק במודלים משפחתיים שונים, עוסק באותיות. סיפור המסגרת מתאר חמישה נכדים המתארחים אצל סבתם, בעוד הסיפור הפנימי מתאר את ארוחתו של כל נכד – סלט ובתוכו אותיות, מהן הוא מרכיב מילים הקרובות אל עולמו. המילים כתובות מתחת לכל כפולת עמודים, כאשר הן הפוכות ומוסתרות מן הקוראים. וכך אין לפנינו סיפור המבקש משומעיו הקשבה פסיבית כי אם סיפור-מפעיל ההופך את נמעניו לאקטיביים. הקוראים הצעירים מתנסים גם הם בהרכבת מילים ואף לומדים לאתר משפחות מילים. לירון הנכד הספורטאי מרכיב את המילים כדורסל, כדורגל, משחק, ריצה, קפיצה, ניצחון, הפסד וקבוצה. וכך בהתאמה, כל נכד מגבש רשימת מילים בהתאם לתחומי העניין שלו. היתרון ברור: הקוראים נחשפים לאופן הכתיבה של מילים המשתייכות לתחומי עניין הקרובים להם, אולם גם למילים הלקוחות מתחומי עניין הרחוקים מהם. ספורט, אמנות, מחשבים ורפואת חיות הם רק חלק מן הנושאים ה”מולידים” מילים, ומאתגרים את הקוראים הצעירים להרחיבם ולאתר מילים נוספות המסתתרות מבעד לאותיות המוצעות.

כיום מוטלת מלאכת הכנת הילדים לכתה א’ על הגננות ועל ההורים גם יחד מתוך ציפייה שהילדים יגיעו לכתה א’ כאשר הם יודעים לזהות את כלל האותיות. מדובר במשימה מלחיצה הן עבור הסגל החינוכי והן עבור ההורים והילדים. קריאה בסלט אותיות מאפשרת לילדים לחוות את מלאכת הרכבת המילים (לאחר שלמדו לזהות אותיות) באופן מהנה ונטול לחצים.

מרבית ספרי ההכנה לכתה א’ עוסקים בחרדות המתעוררות בילדים לקראת המעבר מן הגן לבית הספר – המרחב החדש, קבלה חברתית ופחד משונוּת, החוקים החדשים, התחרותיות, הפחד שלא ידעו לכתוב ולקרוא כמו חבריהם, והמגוון הגילאי שעלול לאיים (תלמידים ותיקים מול תלמידים חדשים) ולהרתיע. בסלט אותיות אין הידרשות לרובד הפסיכולוגי של הילד העולה לכתה א’ ועם זאת, קריאה בספר והתנסות במלאכת הרכבת המילים בתקופת גן החובה, ממחישה לנמען הצעיר את שליטתו המתהווה בשפה ואת יכולתו “לברוא” בעצמו מילים, והפעלה זו בעלת יכולת לסייע לטפל בלחץ שחשים ילדים בתהליך ראשית הכתיבה והקריאה. הספר מהווה כלי חשוב להורים הרוצים לעודד את ילדיהם בראשית תהליך הקניית הקריאה והכתיבה ואינם יודעים כיצד לעשות זאת. הוא מסתיים במכתבה של הסבתא הגאה בנכדיה הכותבים, וקורא גם להורים לכתוב מכתבים לילדיהם ולהתענג על תקופה משמחת זו שבה ילדיהם מתחילים לקרוא ולכתוב. וכמובן, שכאשר הילדים לומדים את ראשית הקריאה בבית, בחברת ההורים, בעודם בגן חובה שבו חווית הלמידה אינה מלווה בהערכה מספרית, הם מגיעים לכתה א’ בטוחים בעצמם ונטולי חרדה אחת, לפחות.

גילאים: 5-6