לילה במרדף אחר בני לקרדה. כתבה: אורית רינגל אמיר. איורים: ליאורה גרוסמן. ידיעות ספרים / רימונים.
ספר שלישי בסדרת ראשית הקריאה המוצלחת העוקבת אחר הילדה מיקה וכלבתה לילה. בספר הראשון, יום בלי לילה, התוודענו למציאתה של לילה ולהבאתה לישראל. בספר השני, לילה בלי אונדה, עקבנו אחר המכונית המשפחתית הישנה, המסרבת להתנתק מבני המשפחה. ואילו כעת, בספר השלישי, הקוראים מוכנסים לעלילת מתח בחסות לילה, וחברהּ החדש, הכלב רמבו, שיהפוך במהלך היצירה ליום בשל לובנו.
מקום ייחודי יש להקדיש לפואטיקה הפוליפונית המפתיעה של הספר, המאפשרת התוודעות לכלל הדמויות, כאשר כל דמות מספרת את הצד שלה בסיפור, בגוף ראשון. כל פרק מוקדש לדמות אחרת, וביחד, נבנה סיפור העלילה המלא. זוהי טכניקה ספרותית המאפיינת, על פי רוב, ספרים למבוגרים, וניכר כי רינגל אמיר מייבאת אותה אל ספרות ראשית הקריאה באופן מוצלח. ההכרות עם כל דמות בנפרד מאפשרת הבנה מורכבת של הדמות ומניעיה, וקוראת תיגר על מושגי ה”טוב” וה”רע”. שכן בסיפור מופיע בני לקרדה, אדם שחוטף כלבים ומחזיר אותם לבעליהם לאחר שמוצע למוצא פרס כספי, ובהמשך, מוכר סודות מדינה למדינת האויב אכזריסטן. קל מאוד ליצור משוואה של טובים ורעים, ולקדם ראייה אנטי-הומאנית של דני לקרדה. אולם בסיפור אנו מתוודעים לפן נוסף שטמון באותו נוכל, הדאגה לתינוק שעובר התעללות מידי המטפלת שלו. הצגה זו של הדמות, על מלאותה הפסיכולוגית וההתנהגותית, מאפשרת לקוראים לחלץ את הטוב ואת הרע הגלומים באדם ולבחון את השטחים האפורים שבין שחור ללבן. כפי שאנו מקבלים תמונה מלאה של דמות ה”רע”, כך גם בעלי החיים, שמוסרים את גרסתם לסיפור בגוף ראשון, מוצגים ביצירה על מורכבותם ולעתים, באופן הממחיש כי הם נעלים על בני האדם המקיפים אותם. במרבית היצירות לילדים, בעלי החיים מתפקדים או כסוכנים של רעיון/תכונה, ולמשל השועל הערמומי והנמלה העמלנית, או כבני אדם מואנשים. ואילו בלילה במרדף אחר בני לקרדה, בעלי החיים הם ישויות עצמאיות, שאינן מחקות את התנהגותם של בני האדם, ויש להם דרכי פעולה משלהם, מניעים משלהם ודרכי תקשורת ייחודיות. לדוגמה, הכלב רמבו נאמן לבני לקרדה שאסף אותו מן הרחוב, אולם נאמנות זו אינה מבטלת את תחושת האחריות שלו כלפי כלבים אחרים ומכאן רצונו למנוע את חטיפתה של לילה על ידי בני לקרדה. דוגמה משעשעת ניתן לאתר בדיאלוג הכלבי/ילדי בין לילה למיקה. לילה מבינה שמיקה אינה בקיאה בטכנולוגיות ולכן היא מובילה אותה אל יובל, בן כיתתה, שכן ברור לה שרק יובל יוכל לפצח את התרמית שמבצע בני לקרדה. לילה אף יודעת להבחין בין שני הילדים המאוהבים במיקה, וניכרת העדפתה את יובל, על פני אדם הכריזמטי.
האתגר הטמון ברומן ראשית קריאה הוא העברת סיפור מורכב באופן נהיר המתאים לכישוריו של תלמיד המצוי בראשית שלבי הקריאה. לילה במרדף אחר בני לקרדה מספק לקוראים (בכתות ב’-ג’) חווית קריאה סוחפת ומענגת. זהו לא סיפור מתח, למרות שהוא מותח. זהו בעיקר סיפור על מורכבותם של החיים ועל האנשים השונים המאכלסים את עולמנו – בני משפחה אהובים, אנשים שונים שנספחו אל המשפחה כמו אלכס החייל הבודד שאומץ על ידי סבתא שרה, וכן אנשי שוליים, דוגמת בני לקרדה, שבעברו שימש כפועל טקסטיל ועם פיטוריו הפך לחסר בית ובהמשך לפושע. ובמקביל לעלילה העמוקה ויוצאת הדופן, נשזרים איוריה עוצרי הנשימה של ליאורה גרוסמן, איורים שהם שיר הלל לרגישות אנושית ויש בהם כדי להעצים משמעותית את חווית הקוראים.
