לא סתם אנטילופה מאת דב אלבוים

לא סתם אנטילופה. מאת: דב אלבוים. איורים: אביאל בסיל. הוצאת עם עובד.

ספרות הילדים הישראלית רושמת לה פסגה חדשה. ספרו האחרון של דב אלבוים, לא סתם אנטילופה (עם עובד) עתיד להיקרא באהבה על ידי ילדים והורים רבים, ודורש קריאות רבות על מנת לעמוד על יופיו ומורכבותו. זהו סיפורה של לופה האנטילופה שנעלבת כשילד מציין בפני אמו בעת ביקור בגן החיות: “אמא, אין פה אריה! זאת סתם אנטילופה”.

אמירה זו גורמת ללופה לחוות משבר זהות. היא מציינת – “אני לא מוכנה להיות סתם, סתם אנטילופה!” ומחליטה לשנות את מהותה ואת מעמדה. באמצעות תרגילי ספורט מאומצים היא מצליחה לזכות בלבם של המבקרים בגן החיות והופכת לישות מפורסמת. היא זוכה בתהילה והופכת לאהודה ולמצליחה. ההערצה שהיא זוכה לה אינה מניחה את דעתה וגורמת לה לחוות משבר נוסף – “לא היה לה זמן לחלום או פשוט להשתעמם בחצר, לאכול קש ועשבים. לופה הרגישה איך הלב שלה מתכווץ, כל כולה שקר, חנופה, עבודה בעיניים. היא כבר מזמן שכחה מי היא ומה היא ומה יום מיומיים”.

החיים באור הזרקורים מנתקים אותה הן מעצמה והן מן החיות המקיפות אותה. היא שוכחת להתעניין בסביבתה והעיסוק המתמיד בעצמה ובפרסום גורם לה להתרחק ממהותה האמיתית. היא מבינה שהשמחה איננה תוצר של פרסום ותהילה וכעת, נחושה להחזיר את עצמה לעצמה, היא בוחנת כיצד להפוך מחדש למאושרת.

זוהי אלגוריה מתוחכמת שנוגעת בהיבטים קיומיים – גם בעולמם של ילדים וגם בעולמם של מבוגרים. החשש של הפרט מהאופן שבו אנשים מתייגים אותו (או במקרה זה, דוחים אותו), האופן שבו אדם מגיב לביקורת אודות אופיו או חשיבותו, השאיפה להתפרסם ולזכות בתהילה שפוגשת מציאות מנוכרת רוויה בהעמדות פנים, הפער בין מה שנראה נוצץ מרחוק לבין מה שהופך למדכא מקרוב, והאפשרות או האומץ לשנות מסלול חיים – סביבה, חברים, עיסוק. לופה יוצאת אל הלא נודע ומאותתת לקוראיה על גמישותן של זהויות אנושיות. כפי שהייתה אנונימית, הפכה למפורסמת בעזרת עבודה קשה ותושייה, וכפי שנהנתה מתשומת לבם של הסובבים, בחרה לחזור אל האנונימיות ולעזוב את המוכר לטובת חיפוש מחודש אחר סביבה שבה היא תחוש טוב יותר ולא תצטרך להעמיד פנים או לעטות זהות שאינה מתאימה לה. הסיפור ממחיש לילדים כמה עדין ומורכב הוא מיקומם. כמה קל לעצב זהות בעקבות ביקורת חיצונית, אולם לאור קורותיה של לופה, כך אנו למדים, אין לתת למתבונן מבחוץ לקבוע עבורך מי אתה. ויותר מכל, הספר מראה שניתן לתקן. גם בחירות מוטעות, או ניסיונות כושלים, יכולים להוביל להתפתחות, לבגרות ולתחושת מלאות. לופה בסופו של דבר בוחרת בחיפוש. הספר אינו מציע תשובה בדמות זהות רצויה אלא מעלה על נס את החיפוש ואת השינוי כשני מרכיבים חיוניים שמובילים לתחושת אושר, חיוניות, שחרור ומלאות.

מומלץ לגילאי 4 ועד 120

מאת

שי רודין

פרופ' שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער

כתיבת תגובה