ככה זה כשאוהבים מאת מאיר שלו

“ככה זה כשאוהבים” מאת מאיר שלו. אייר: איתי בקין. הוצאת עם עובד.

כבר שנים רבות שאני מצביע על העובדה המצערת לפיה אין סיפורי אהבה שפויים לילדים. במונח “שפויים” כוונתי לא לסיפור אהבה בין נסיכה כזו או אחרת לנסיך, אלא לסיפור שכולל אהבה וחברות בין שני ילדים “רגילים” ויציג לפני הקוראים או השומעים מודל ריאליסטי למערכת יחסים רומנטית. ספרו החדש של מאיר שלו, “ככה זה כשאוהבים” עוסק באורי – ילד שקשה לאימו להכין אותו לגן. הוא משתמש בכל תירוץ אפשרי כדי לעכב או למנוע את היציאה לגן:

“הגננת… שום דבר היא לא מרשה,

רוצה שכל הזמן נגיד ‘תודה’, ‘סליחה’, ‘בבקשה’.

והיא כועסת כשאני קופץ על השולחן מהארון,

וכשאני יוצא אל החצר ישר מן החלון,

וחוץ מזה אני חולה, כואב לי הגרון”.

בוקר אחד – הפתעה. אורי מזרז את אימו ואומר-

“בואי כבר, אמא, ניסע אל הגן.

את עוד לא מוכנה? כבר אין לנו זמן”.

סיבת השינוי – תמר, ילדה חדשה שהגיעה לגן.

בנקודה זו הסיפור מתאר את תסמיניו של ילד מאוהב. ההיקסמות משמה של תמר, מחוכמתה, מאופייה ומיופייה. ואמנם אורי מזכיר לאימו שהוא בן, וש”בנים בכלל לא אוהבים”, אבל בהמשך נסוג ומשלים עם רוע ה”גזירה”: “אני אוהב אותה רק קצת כשאני יושב ושותק, ואני אוהב אותה רק קצת כשאני רץ ומשחק”.

אימו של אורי שותפה מלאה לתהליך. היא שותקת כשהיא רואה שהוא מכונס במחשבותיו ומסרב לאכול, והיא משתפת פעולה עם רצונו לטייל ליד ביתה של תמר. ולאחר שתמר יוצאת מביתה בשמחה כשהיא מבחינה באורי מהחלון, הוא בורח, אולם תמר רודפת אחריו (להבדיל מהמעשיות שבהן הנסיכה כלואה בארמון), ומבהירה לו שהרגש הדדי. השניים משחקים מנקודה זו ואילך יחדיו בגן, לא אכפת להם מצחוקם של הילדים, והמספר מציין בקריצה לשיר השירים – “בלילה, כשהוא ישן, הלב שלו ער”.

מעבר לחשיבות הצגת הנושא באופן מחורז והומוריסטי, את הסיפור מלווים איוריו הנפלאים של איתי בקין המוכשר. ניתן לקרוא את הסיפור בעקבות האיורים מבלי להביט בטקסט. הבעות הפנים של הדמויות מוצגות בקפידה, וניכרת ההראייה האנושית של ביתו של אורי, של גן הילדים ההומה ושל אימו – אם צבעונית, רגישה ומעניינת, שאהבתה הגדולה והקשב שלה לבנה, הניבו בן רגיש שמסוגל לאהוב ולהתאהב. האיורים מסייעים לנו לאתר את חילופי עונות השנה. בעוד בקיץ הראשון אורי סירב ללכת לגן, הרי שבחורף, הוא מתאהב, תמר מסוככת עליו עם מטרייתה, ובקיץ העוקב שניהם משחקים יחדיו – בגן ובחלומותיו של אורי.

ממומלץ לילדים בגילאי 3-6.

מאת

שי רודין

פרופ' שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער

כתיבת תגובה