חד קרן במיוחד בשבילך
כתבה: מגי הצ’ינגס. איורים: שריל אורסיני. תרגמה: עטרה אופק. הוצאת תכלת.
כשנוגה, חברתה הטובה של המספרת, מתאשפזת בבית החולים, המספרת נחושה לשמח אותה. נוגה מבקשת חד-קרן, והמספרת מציירת לה חד-קרן, מתחפשת לחד-קרן ואף מביאה לה פוני עם קרן. אבל התחליפים הללו לא מספקים את נוגה. המספרת נחושה למצוא עבור חברתה החולה חד-קרן, ונחישותה משתלמת: היא קמה בבוקר ומגלה חד-קרן בחדרה. היא מביאה אותו לנוגה, והחד-קרן שוהה עם נוגה בבית החולים עד להחלמתה.
הסיפור המרגש הזה דן בתמה נדירה יחסית בספרות הילדים של ימינו והוא עושה זאת באופן רגיש ותוך הדגשת ממד החברות ולא ממד החולי. אלו האיורים ש”מספרים” שנוגה סובלת מבעיות ברגליה, ושהיא עוברת תהליך החלמה שבו היא נעה משכיבה על המיטה, לכיסא גלגלים, קביים, ולבסוף – הולכת על רגליה ויוצאת מבית החולים. הייחוד בסיפור נעוץ בכך ששתי החברות חשות קושי – האחת, מעצם מחלתה, והשנייה, מזדהה לחלוטין עם כאבה של חברתה ונחושה לעודד אותה ולתמוך בה. השתיים בונות לעצמן עולם אחר, עולם נבדל, והחד-קרן הדמיוני שלהן מסייע לשתיהן לצלוח תקופה לא פשוטה של חששות וחוסר ידיעה. בולטת זרותן וצבעוניותן בבית החולים – מקום שכלל לא מיועד לילדים, ובכל זאת, הן מצליחות להתגבר על התקופה הקשה בכוח חברותן ולנוכח האהבה הגדולה ששוררת ביניהן ושפתן הייחודית המובנת רק להן.
המבוגרים שמסביב מאפשרים לילדות לבנות לעצמן עולם חלופי, עולם שבו הן בורחות מהמציאות המפחידה. יפה לראות שהחברות הן אלו שמדברות אחת עם השנייה, בעוד המבוגרים עסוקים בלוגיסטיקה של החיים – קריאת עיתונים, תליית כביסה, ריפוי. הסיפור נוהג ברגשות הילדיים כשווי ערך לרגשות המבוגר ואף כעזים יותר. רגשות כמו געגוע, דאגה, מורת רוח, עולים בסיפור ומודגשים באמצעות האיורים המצוינים.
בסופו של תהליך ההחלמה, השתיים עוזבות יחד את בית החולים ומשחררות את החד-קרן. הן כבר לא זקוקות לחבר דמיוני שיסייע להן והן מעבירות אותו לילד הבא שרוצה לשמח את חברו הטוב.
סיפור אופטימי שמלמד את כולנו שגם בתקופות קשות, אהבה וחברות מסייעות לצלוח כל משבר.
לגילאי: 3-5.
