העיפרון השחור מאת ינאי פרי

העפרון השחורינאי פרי, כותב מוכשר ומאייר מחונן, אמון על הסיפור האלגורי החשוב העיפרון השחור (הוצאת עם עובד). סיפור מבריק המתאר עיפרון שחור היוצר לו עולם שחור, בונה לו בית ואף מצייר לו חבר בשם קישקושון. חייו מתערערים כאשר הסביבה ה"תומכת" פולשת לביתו, והעפרונות הצבעוניים מבקשים להוסיף צבע אל תוך חייו השחורים. מבלי לקבל את אישורו למעשיהם, הם צובעים את כל יצירותיו – ביתו וחברו – בצבעים צבעוניים משום שהם מניחים שהוא "אומלל" במצבו הנוכחי. הם אינם מכבדים את רצונו לחיות בעולמו השחור, ומתחילים במתקפה אלימה תוך שהם משלחים בו יצורים צבעוניים שונים על מנת למגר את התנגדותו להידמות להם. בסופו של דבר העיפרון מנצח בקרב על עצמיותו, ומצייר מחק, המבריח את העפרונות הצבעוניים. לעתים, ההישארות "אחר" מצריכה מאבק איתנים בכל אלו המבקשים "ליישר" אותך, אולם בתום המאבק, חוזר העיפרון להיות מאושר ולחלום.

בשנים האחרונות ספרות הילדים הישראלית משופעת ב"סיפורי קבלת ה'אחר'". סיפורו של ינאי פרי מציג זווית מרעננת של ה"אחרוּת" – זו השלמה עם עצמה ומבקשת לשמר את עצמה ולא להתקבל על ידי הרוב. לא בכדִי מצייר העיפרון השחור בית, שהרי בית מסמל את שורשיו של אדם, מולדתו, מנהגיו, ותרבותו. ואילו העפרונות הצבעוניים, "מקבלים" אותו לחיקם רק בתנאי שידמה להם ויאמץ את צבעיהם, היינו, ישנה את ביתו. וכאן לפנינו אלגוריה חברתית ופוליטית, שכן אין זו "קבלת ה'אחר" אלא דרישה מן ה"אחר" לקבל על עצמו את כללי החברה ולהשיל מעצמו כל פן של ייחודיות ושונוּת.

ברובד הארס-פואטי לפנינו יצירה העוסקת ביוצר, בעת שיצירתו נפגשת עם נמעניה. אלו מסרבים לקבל אותה כמות שהיא ומבקשים לשנותה כך שתתאים להם ולערכיהם (האתיים והאסתטיים). הוא נלחם על זכותו ליצור אמנות אחרת, חתרנית וייחודית בעוד הנמענים מושכים לכיוונים אחרים – נעימים יותר עבורם להכלה ולעיכול, שהרי הצבעוני פחות מעורר התנגדות מהשחור ויש בו מעין אסקפיזם.

שילוב בין טקסט חריף לאיורים מרהיבים המניב יצירה חשובה וחד פעמית.

 

מאת

שי רודין

ד"ר שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער