הדובי של פרד מאת איריס ארגמן

הדובי של פרד. כתבה: איריס ארגמן. איורים: אבי עופר. הקיבוץ המאוחד

הנחלת זיכרון השואה לילדים היא משימה מורכבת ושנויה במחלוקת. בשנים האחרונות אנו עדים לספרי ילדים רבים העוסקים בתקופת מלחמת העולם השנייה מזוויות שונות ומגוונות. ספרים אלו הופכים את ספרות הילדים לדרך המיטבית בה יש לנקוט על מנת לתווך תקופה אלימה ויוצאת דופן בשפה נהירה לילדים, באופן מבוקר וללא החשיפה לזוועות שילד אינו יכול להכיל. הסיפור הדובי של פרד הוא לפני הכל סיפור רגיש על הקשר יוצא הדופן בין דובי לבין פרד, הילד שמשחק עמו, ובעיקר, רואה בו ישות קרובה שניתן להישען עליה בתקופות קשות. הסיפור מסופר בגוף ראשון, וקשה שלא לחוש בזיקה הנרקמת בינו לבין הקלאסיקה לילדים, ארנב הקטיפה, של מרג’רי וויליאמס, סיפור המגולל את התהפוכות בחייו של ארנב קטיפה שבאהבתו לילד המשחק בו, היה נכון להקריב את “חייו” וקיבל גמול בדמות הפיכה לארנב אמיתי.

הדובי של פרד מלווה את פרד בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהולנד, ועובר איתו את התחנות השונות שנגזר עליו לעבור על מנת להינצל. התחנה הראשונה במסע היא בית הסב באמסטרדם. פרד מופרד מהוריו שמסתתרים במקום אחר, אולם נותר עם הדובי, שנוכחותו מרגיעה אותו ומאפשרת לו לפרוק את רגשותיו. רק לדובי יכול פרד ללחוש “אל תדאג” (עמ’ 20), לחישה המצביעה על פחדיו ועל ניסיונותיו להתמודד עם המתחולל.

נקודת התצפית של הדובי מאפשרת מסירה עדינה ומסוננת של המאורעות. הדובי מקשיב לשיחות המתנהלות מסביבו, ויודע עוד פחות מפרד. הוא צופה בכוכב הצהוב נתפר על מעילו של פרד, ובהמשך נתלש ממנו. הוא מקשיב לאמו של פרד משקרת על מנת להסתיר את מוצאה של המשפחה ולארגן לפרד מקום מסתור חדש. ובדומה לדובי בסיפור ארנב הקטיפה, הוא נחוש להגן על פרד ולסייע לו לצלוח את התקופה הקשה, עד לאיחוד המחודש עם הוריו:

בכל לילה

פרד הקטן היה לוחש לי

שהוא מתגעגע לאבא, לאמא ולאחים שלו,

שעצוב לו להיות לבד,

שהעולם הוא מקום מפחיד

ושיש לו מזל שאני איתו

כי אני החבר הכי טוב שלו.

פרד לחש לי את הדברים,

ובזמן שדיבר היה מלטף

את הפנים שלו עם הכפה שלי.

לפעמים זלגו לפרד דמעות קטנות וחמות,

ואני ניגבתי לו אותן (עמ’ 22).

המלחמה תמה, ופרד והדובי נוסעים לאמריקה. עם זאת, כפי שמבהירה אחרית הדבר, הדובי של פרד לסינג, יצא למסע נוסף, לירושלים, ונמצא בתערוכה המוצגת ב”יד ושם” – “אין משחקים ילדותיים”. הצגתו כאן בישראל, היא עדות כפולה: להישרדותו של העם היהודי כמו גם להתנגדות לניסיון הנאצי להפוך את היהודי ללא-אדם; שכן אהבתו של פרד לדובי סייעה לו לשרוד במישור הפיזי והנפשי גם יחד. נאמנות, דאגה הדדית ואהבה, הן הסוף הטוב של התקופה הרעה.

איריס ארגמן, סופרת ומשוררת מחוננת, הזכורה לטובה מן הסיפור רוזלינדה וכן מקובץ השירים לילדים, בקצה הרחוב, מגישה לילדי ישראל סיפור לירי קסום. כאן המקום לציין את תרומתם של האיורים המקוריים להבנת הטקסט ואת השימוש המתוחכם בדמויות אפורות בתקופת המלחמה ובדמויות מוארות בתקופה שלאחריה, כמו גם את המבעים המורכבים של הדמויות, המשורטטות ברגישות ההולמת את הטקסט.

הסיפור ממחיש לקוראיו, שיצירת אמנות גדולה נבנית אמנם מכאב, אולם בכוחה למלא את הקורא באושר ובתקווה. אין ספק, כי הדובי של פרד עתיד לזכות במקום של כבוד על מדף הספרים של ילדי ישראל.

לגילאי 6-8. מומלץ למורות בכתות א’-ג’ במסגרת פעילויות הוראת השואה.