מאת: קורני צ’וקובסקי. איורים: יבגני אנטוננקוב. תרגמה: אלה סוד. הוצאת קדימה
קשה שלא להתרגש מהתרגום החדש לקלאסיקה החשובה של הסופר הרוסי החשוב קורני צ’וקובסקי, ג’וק-מקק ענק. לא כל יצירה קלאסית שורדת את חילופי הזמנים ואת התמורות שהתחוללו במאת השנים החולפות. זוהי יצירה שראתה אור לראשונה ב-1923, אולם התרגום החדש של אלה סוד הופך אותה לעל-זמנית, כזו שגם ילדים שחיים במילניום השני יאהבו לשמוע שוב ושוב.
עלילת הסיפור פשוטה: ג’וק מקק מופיע באחד הימים ומפר את שלוותן של החיות. הוא צועק, נוהם, מאיים ומבהיל את כלל בעלי החיים. החיות מנסות להתאחד ולהילחם בג’וק, אולם כל אחת מהן מתרצת את פחדיה ואת החלטתה להיכנע. “אך קרני – אמר ראֵם – יכולות להתעקם”. “גם יקר לנו העור – נאנחו קרנף ושור. ויושבות החיות בתוך יער עבות, פוחדות, רועדות, מראשים ועד זנבות”.
התוצאה של הכניעה ברורה: “כך ניצח הרשע האפל, והיה לשליט ומושל. בכל יער, שדה ונהר נכנעו החיות לאכזר”. הג’וק אף אינו מסתפק בניצחונו ומבקש מכלל ההורים להביא את גוריהם שיהיו לו למאכל. גם בנקודה זו ההורים לא מוחים ואת גוריהם שולחים.
הישועה מגיעה מכיוון לא צפוי. הקנגורו מגיע למקום וחושף את זהותו האמיתית של המושל: “זה נראה לכם ענק?! חה-חה-חה! זהו סתם ג’וקון מקק! חה-חה-חה! ג’וק-מקק, ג’וק-מקק, מקקון! חרקרק רזה רגלים ופצפון! איך אתם לא מתביישים?! מה בוכים, מתייאשים?! הרי יש לכם שיניים חדות! הרי יש לכם קרניים גבוהות! ואתם משתחווים לחרקרק? נכנעים לג’וק עלוב רזה ודק?!”.
אחרי דברים אלו מגיע הדרור הקטן, ובולע את הג’וק ה”ענק”.
השלטון האכזרי מוגר, והשמחה שבה לעולמן של החיות.
קסמו של הסיפור טמון לפני הכל בחריזה הנפלאה. מרבית הספרים המחורזים כיום מהווים שיר הלל לחריזה גרועה ופשוטה שמלמדת על חוסר שליטה בשפה העברית. לא כך הוא ג’וק-מקק ענק שחריזתו מורכבת באופן שמאפיין את הקלסיקות הגדולות לילדים מבית מדרשם של ביאליק ולאה גולדברג. בהיבט השפתי זוהי יצירה שתעשיר את שפתם של ילדים ותשכלל את יכולותיהם השפתיות.
חשיבות גדולה עולה מתוך הנושא שמצוי במרכז הסיפור – בריונות. מדובר בנושא שכמעט ואינו מאייש את הספרות הנכתבת לגיל הרך, וזאת למרות הצורך של הורים וגננות ביצירות הנדרשות לאלימות מזוויות שונות ובייחוד, נותנות לילדים כלים להתמודד עם נוכחותו של בריון.
דווקא משום שמדובר באלגוריה המציגה ג’וק אלים ולא ילד אלים נוצרת הרחקה הומוריסטית, אולם השדר ברור לילדים. לעתים יש שמפחדים ללא כל סיבה, והפחד הוא שמקנה לבריון את כוחו. כמו כן מוצג בסיפור המנגנון המסוכן של ליבוי הפחד הגורר גזרות נוספות מצד הבריון ושל השיתוק שגורם לבעלי החיים לחיות במסתור ולאבד את השמחה שאפיינה אותם בתחילת היצירה.
בהיבט הפוליטי, לפנינו יצירה שפורסמה ברוסיה הקומוניסטית שלא אפשרה לסופריה לבקר את השלטון המושחת והאלים. הקורא בן התקופה יכול היה לקרוא בפני ילדיו סיפור מחורז הומוריסטי על שלטון שבראשו עומד דיקטטור חסר לב, מבלי לנקוב בשמות. במציאות הישראלית של ימינו, זהו סיפור חשוב שמסביר לילדים במדינה דמוקרטית את החשיבות של הלוחמה באלימות ואת הסכנות מפני דיקטטורים, באשר הם.
ספרות במיטבה, רוצו לחנויות.
לגילאים: שנתיים וחצי עד חמש.
