לאן הולכות החוויות שחווינו?

ספרה הנפלא של דבורה מרסרו “בתוך צנצנת” (הוצאת ידיעות אחרונות) מצליח להמחיש לילדים בגיל הרך את סודותיה הכמוסים של הנפש. הגיבור, ארנב בשם לואלין, הוא אספן. הוא אוסף בצנצנות שלו דברים שנקרים בדרכו. את עלי השלכת, פרחים, נוצות, ואבנים בצורת לב. בביתו, הוא מביט בצנצנות ונזכר במראות שראה, בחוויות שחווה. ולא רק דברים פיזיים נכנסים לצנצנות שלו. גם שקיעה בצבע של ריבת דובדבנים, גם פלאי החורף וגם לבלוב האביב.
לואלין פוגש בשיטוטיו באוולין הארנבת. היא מצטרפת לטיוליו וביחד הם ממלאים צנצנות. החברות מועמדת בסכנה כשאוולין ובני משפחתה עוברים דירה. והקושי, אינו מאחר להגיע: “אחרי שאוולין עזבה לואלין הרגיש שהלב שלו הוא כמו צנצנת ריקה”. מה יעשו זוג ארנבים-ילדים שהופרדו? כיצד ישמרו על קשר? הפתרון – יצירתי וקסום. לואלין שולח לאוולין צנצנת עם גשם כוכבים וכך היא יודעת היכן היה ומה חווה. כך היא גם יודעת שהוא עדיין זוכר אותה וחושב עליה. שמעבר הדירה לא שינה את רגשותיו כלפיה. ואילו אוולין שולחת ללואלין צנצנת שמכילה את המראות והחוויות שלה מהעיר החדשה בה היא גרה. כך הוא נחשף למקום החדש והשונה שבו היא חיה.
ובסיום, בשעה שלואלין אוסף שוב עלי שלכת עבור חברתו, הוא פוגש בילד קטן בשם מקס שעתיד להפוך לחבר חדש ונותן לו, איך לא, צנצנת.
מטאפורת הצנצנת גאונית שכן היא מסייעת להעביר לילדים מושגים מופשטים כמו חוויות, מראות, זכרונות, הדדיות, חברות ופרידה. אין בסיפור תיאורים רגשיים מעמיקים שכן המעשים של הדמויות מעידים על תחושותיהן והאיורים המפורטים מאפשרים לילדים להיחשף למתחולל בנפשן מבלי להשתמש במילים, כפי שאיור זעיר נדרש לדמעות הפרידה של החברים. הדבקות בחברות שוברת את סטריאוטיפ ה”הם ילדים, ילדים מסתגלים לפרידות בקלות. הם יכירו חברים חדשים מהר” לטובת מבט חדש ורענן בילד, כאדם שמכיל את מלוא הרגשות שמוכרים למבוגר, וכמי שמסוגל לשמור על קשר עם האהובים עליו, בדרכים שונות ועל-שפתיות.
לגילאי שנתיים וחצי ועד חמש, ובמיוחד למבוגרים שאוהבים ספרי ילדים רגישים.
“בתוך צנצנת” מאת דבורה מרסרו. הוצאת ידיעות אחרונות. תרגמה: סיגל גפן.