בנצי והלווייתנים מאת דיויד מק-קי

בנצי והלווייתנים מאת דיויד מק-קי. תרגום: תמר נויגרטן פולגר. הוצאת עם עובד.

%d7%91%d7%a0%d7%a6%d7%99-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94

ספרו הידוע של דיויד מק-קי, בנצי, הקרוי בשפת המקור אלמר, ראה אור בשנת 1989. היה זה ספר ראשון בסדרה מצליחה המונה עשרים ושניים ספרים ותורגמה לחמישים שפות. הסדרה נכתבה בעקבות מקרה של גזענות שחוותה בתו כהת העור של מק-קי והנחילה לילדי העולם כולו ערכים של כבוד כלפי השונה מהם. כמו כן, כפי שניתן לראות בסיפור בנצי, מק-קי פונה אל הילד ה"אחר" ומלמד אותו לאהוב את "אחרותו" ולדבוק בה ובכך לגבור על משבר הזהות שהוא חווה.

הסיפור בנצי והלווייתנים מציג את מסעם של בנצי ובן דודו איציק אל עבר הים הפתוח. מדובר באלגוריה מתוחכמת שמטרתה להראות את הדרך להגשמת יעדים וחלומות אישיים וכמו כן כיצד יש להתגבר על המכשולים השונים בדרך להשגתם. בנצי ואיציק מחליטים, שכמו סבם, גם הם יחזו בלווייתנים השוחים בים ועל כן הם עוזבים את סביבתם הבטוחה והמוגנת ופוסעים לכיוונו של הים הפתוח.

הפתיחה מעלה אנלוגיה למעשיית 'כיפה אדומה', אודות הילדה שאמורה ללכת בתוואי מסוים אולם סוטה ממנו ולכן נענשת. הסב מורה לנכדיו – "פשוט תעקבו אחר אפיק הנהר" והם ממלאים אחר ההוראה בתחילת המסע. הם מציעים לאריה ולטיגריס להצטרף, אולם אלו מסרבים תוך שימוש בתירוצים שונים. כאן אנו רואים שלא כל אחד ניחן באומץ הלב לצאת מסביבתו המוגנת ולחזות בעולם הגדול ויש המעדיפים להישאר בדלת אמותיהם. מעניין לראות כי דווקא החיות הנחשבות לאמיצות ולתוקפניות נותרות ביער, ואילו הפילים הם שניחנו באומץ לב ובסקרנות לבחון את העולם מזוויות שונות ולהכיר מקומות חדשים ויצורים שטרם פגשו. ההליכה אל עבר הים מפגישה את הפילים עם התנינים. מי שאמורים להיות בעלי חיים טורפים ומאיימים, מצטיירים כבעלי חיים המעוניינים בטובתם של הפילים. הם מייעצים להם לקצר את זמן ההליכה באמצעות בניית רפסודה. הקופים מסייעים לפילים בקשירת העצים וכך, יוצאים הפילים לכיוונו של הים, ומשנים את התוואי שהתווה סבם. בניגוד לכיפה אדומה, הם אינם נענשים אלא מתקדמים אל עבר היעד. השיט על הרפסודה מאפשר לפילים לצפות במקום בו הם חיים מזווית אחרת – "הרבה יותר קל לשוט. והג'ונגל נראה אחרת מכאן". כלומר, ממקום חדש ניתן לחוות אחרת את החיים במקום הרגיל ולעתים יש צורך להתרחק על מנת לזכות בהכרות מחודשת עם המקום אליו אנו שייכים.

הסיבוך מופיע לאור התחזקותם של הזרמים. בנצי ואיציק מגלים שהנהר שנשא אותם ברכות שינה את פניו והשליך את הרפסודה לכל עבר. עם זאת, הזרמים החזקים פסקו והשניים התקרבו אל הים. ניכר, כי מק-קי מדגיש שהיציאה מן המקום המוגן כרוכה בהתמודדות עם קשיים ועם איומים לא פשוטים. עם זאת ההתמדה משתלמת, שכן ניתן להתמודד עם הקשיים ולהגיע לחוף מבטחים, תרתי משמע. הסיום המוצלח מציג את הלווייתנים המסייעים לבנצי ולאיציק לשוב אל החוף. מעגל בין-דורי נסגר, שכן אלו אותם הלווייתנים שסייעו לסבם לחזור לחוף לפני שנים רבות.

הסיפור המקסים מציג באופן ציורי את בחירתם של הפילים לחוות חוויות חדשות כחלק מתהליך התבגרותם. הם לומדים להיעזר בסביבתם, לדבוק במטרה אחת ואינם מפגינים אזלת יד בשעת סערה. המעגליות של הסיפור קושרת את חיי הנכדים בחיי סבם. הסב נתפס כגורם מעצים, סיפוריו מדרבנים את הפילים לנקוט בפעולות מאתגרות, וניכר שהם רוצים ללכת בדרכו.

ניתן לקרוא את הסיפור כאלגוריה העוסקת בהגירה, נושא שמק-קי מציין, כי מעניין אותו במיוחד בתור סופר. המסע שעובר המהגר רווי קשיים, אולם בסופו הוא מצליח למצוא מקום רגוע ומאושר, תוך שמירה על הקשר עם עברו ועל תרבותו השורשית.

בבנצי והלווייתנים ישנו מסר חשוב לא רק לילדים כי אם גם להורים. הסב המשלח את נכדיו להרפתקה מסוכנת, סומך עליהם שבדומה לו, יצלחו אותה, והוא אינו מתבדה. הג'ונגל אמנם מאיים, אולם בנצי ואיציק, בחכמתם ובטוב הליכותיהם, מצליחים לעשות את מה שהאריות והטיגריסים, לא מעזים אף לנסות.

מומלץ לילדי הגן!

לגילאי: שנתיים ואילך

מאת

שי רודין

ד"ר שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער