יש משהו ב”ארי ודנטה צוללים למעמקי העולם” (הוצאת “טל מאי”) שמעורר דיאלוג פנימי ומייתר מילים חיצוניות. יש בספר הזה בעיקר מעין התנגשות בין שקט ובין געש מתפרץ. כמו שני גיבוריו – האחד, ארי – אדמה, ואילו השני, דנטה – גלים מתנפצים. אבל בסופו של דבר בעיני, יש לדבר על הספר הזה בשל חשיבותו, ובעיקר בשל יופיו. וכן משום שהוא בא למלא חסר משמעותי בספרות הנוער של היום.
המלצה על ספר בדרך כלל מכילה את נושא הספר.
אולם כשהספר מוצלח במיוחד, ויש בו עומקים רבים, הנושא הופך לנושאים, ועל כל אחד מהם ניתן להרחיב. ספרו של בנג’מין אלירה סאיינז “ארי ודנטה צוללים למעמקי העולם” (השני בסדרה. קדם לו “ארי ודנטה מגלים את סודות היקום”), לוקח אותנו הקוראים לצלילה חסרת תקדים בים הקרוי אהבה ראשונה. ספרות הנוער אמורה להיות ספרות שמקדשת אהבות ראשונות. בפועל, מרבית ספרי הנעורים הם “ספרי בעיה” שמציפים בעיות שונות של בני נוער – מהתמכרויות ועד בעיות חברתיות ולימודיות. האהבה נזנחה לשוליים, ולכן הופתעתי מרומן ששם במרכזו את תיאור התרקמותה של מערכת יחסים בין שני נערים. ההכרות ההדרגתית, ההיקסמות, השוני בין ההתנהלות של כל אחד מהנערים בתוך קשר זוגי, הקשר המתרקם עם הוריו של בן הזוג, המעבר מאהבה ראשונית לזוגיות, האופן שבו הזוגיות משנה את האדם. כל אלה מאיישים חלק ניכר מהרומן.
מערכות יחסים בין שני נערים בני אותו מין מתוארות בספרות העכשווית ואפילו בשכיחות הולכת וגוברת. אבל משהו ברמון לנרמל קשר חד מיני יוצר עיוות מסוים שכן אהבה חד מינית ראשונה כוללת גם מרכיבים שאינם מאפיינים קשרים הטרוסקסואלים בראשיתיים. לכן הבחירה לעגן את העלילה בשנות ה-80 נראית לי חשובה במיוחד. ההליכה אל לב המאפליה, אל תקופת התפרצות האיידס ואל מוקד ההומופוביה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, בתור רקע להיווצרותו של קשר פיוטי וזוגי בין שני נערים, הופכת את הרומן ליוצא דופן. שכן במקום להתמקד רק באני המאוהב, צורת תיאור שכיחה כיום, הסופר בוחר לשרטט ארבע מערכות מקבילות: גיבוש זהות אישית כהומו, גיבוש זוגיות בין שני נערים, גיבוש זהות לאומית של בני מהגרים בארצות הברית וחיים בעולם ששולח ללהט”בים שדרים לפיהם המגיפה החיצונית היא עונש על העדפות מיניות.
וכך מנסים ארי ודנטה לשמור על עצמם ועל אהבתם, בעולם מנוכר:
“העולם הוא לא מקום בטוח עבורנו. אנשים מיפו את העולם כפי שהם ראו אותו. הם לא השאירו לנו במפה הזאת מקום לכתוב בו את השמות שלנו. אבל הנה אנחנו, בפנים, בעולם הזה שלא רוצה אותנו, שלעולם לא יאהב אותנו, עולם שיבחר להרוס אותנו ולא לפנות לנו מקום, למרות שיש מספיק מקום. אין לנו מקום כי כבר הוחלט שהברירה היחידה שלנו היא גלות. קראתי את ההגדרה של המילה הזאת ואני לא רוצה שהיא תהיה חלק ממני. באנו לעולם כי ההורים שלנו רצו אותנו. וחשבתי על זה ואני יודע בלבי שההורים שלנו הביאו אותנו לעולם מהסיבות הטהורות ביותר. אבל לא משנה כמה הם אוהבים אותנו, האהבה שלהם לא תקרב את העולם אפילו קצת לקראת קבלה שלנו” (עמ’ 139).
חידוש מרענן מגולם בבחירה בשני גיבורים שהוריהם היגרו לארצות הברית ממקסיקו. וכך מתקבל תיאור של ה”אחר” האולטימטיבי – ההומו ההיספני. שכן ארי ודנטה מגבשים את זהותם כנערים ששוליותם כפולה. הם פוגשים לעתים במורים גזעניים ומנגד בשכנים הומופוביים ששמרנותם אומנותם. אלו אינם נערים ניורקרים שמתניעים את הייצוג של נוער להט”בי בשנות ה-80 העליזות והצבעוניות. אלו נערים שהיופי מבחינתם הוא טיול זוגי למדבר. ששמרנות וליברליות דרות אצלם בבית בכפיפה אחת.
אחת הקביעות הידועות בנוגע לספרות נוער, היא זו המתייחסת לסיפור כשדה קרב (מטאפורי או לא) בין הורים לילדים. ומה שייחודי ברומן זה הוא התיאור המעמיק של קשרי האהבה של ארי ודנטה כלפי הוריהם. ליתר דיוק, תיאור המעבר מקשר הורי-ילדי, לקשר המבוסס על הכרות מעמיקה ועל הערכה הדדית. אכן ניתן לכתוב רומן סוחף עלילתית ולוותר על תיאור המתח בין הורים לילדיהם. זוהי גם הצגה מחודשת של דמות הנער/ה, שכן הנערים והנערות ברומן עסוקים בשאלות הגדולות שמזמן להם היקום ואינם מתעסקים בזוטות בנוסח לאן נצא מחר בערב. וכאן טמונה גדולתו של הרומן. ייצוגו של הנער המתבגר לא בתור אויב העם, אריג של סטריאוטיפים, ריקני, מרוכז בעצמו ומנותק מכל הקשר חברתי אלא להפך. חלק מהחברה, מגיב אליה, מבין את המנגנונים העומדים בראשיתה, ושואף לשנותה על מנת לשמר את היופי שבעולם.
ומילה בנוגע לתרגום. מאירה פירון מתגלה כמתרגמת מחוננת. מדובר ביצירה קשה מאוד לתרגום, בעיקר משום שהיא מכילה משלבים לשוניים שונים ונעה בין סגנון נגיש ונהיר לבין סגנון פיגורטיבי פיוטי. והנה היא מצליחה ליצור יצירה אחידה, ומעבר למלאכת התרגום המילולית, לאפשר לנוער ישראלי לקרוא את הסיפור כאילו המדובר בכאן ובעכשיו.
ספר פיוטי וחד פעמי הזה, שמיועד לכל אוהבי ואוהבות הספרות, מגיל 12 ועד 120. ללא הבדלי דת, גזע, מין או נטייה מינית ומגדרית.
