ספר נפלא על בדידות, השתייכות ומציאת בית.
“אפשר להיות הכלב שלכם”? מאת טרוי קאמינגס. תרגום: רונית רוקאס. הוצאת כתר/כנפיים.
הדבר שאהבתי יותר מכל בספר “אפשר להיות הכלב שלכם?” הוא השימוש במכתבים. בעידן של ימינו כמעט אף אחד כבר לא שולח מכתב. וגם כאשר מתכתבים, הדבר מתרחש ברשתות החברתיות, במסגרת מסרים קצרים. בסיפור, ארפי-הכלב נחוש למצוא לעצמו בית. הוא מתגורר לבדו בקופסת קרטון, ובוחר לשלוח מכתבים למאמצים פוטנציאליים.
פנייה ראשונה היא אל הבית ה”מושלם”. יפה, מלא צבע, תנועה ושמחה. ארפי מכיר את כלל הבתים ברחוב ולדעתו זה הבית המוצלח ביותר. אבל מה שנראה מבחוץ מושלם, איננו כך. משפחת דובשני, שאמורה להיות מתוקה, לא מאמצת אותו בשל הטיעון שהחתול שלהם אלרגי לכלבים. מה שהצטייר כבית שמשי וחם מסתיר אמת מכוערת: האיור מראה שהחתול נמצא בכלל מחוץ לבית, על העץ. אותה משפחה “מושלמת” ניחנה כנראה בכסף רב, בבית גדול ובחצר חסרת גבולות. ועדיין – יושבי הבית לא מצאו בליבם מקום עבור ארפי. במכתבו מנסה ארפי לשווק את עצמו. הוא מספר שהוא מאולף, ושיש לו עצם משלו. והוא אף מציין שיסתדר עם החתול.
לאחר שהניסיון הראשון כשל, ארפי פונה לבעלת האיטליז ונענה בשלילה. בהמשך, הוא כותב לכבאים בתחנת כיבוי האש. הפניות הללו כוללות מימד של התרפסות. הוא מבטיח לשמור על רצפה נקייה, להגיש לכבאים את הנעליים – אולם שוב, נענה בשלילה.
כשהחלום למצוא בית נגוז, הוא פונה לחסר הבית ומציע את שירותי הנביחה שלו. בנקודה זו מתבהר שארפי כבר לא חושק בבית גדול או בתשורות כמו אלו שיכול היה לקבל מהקצבית. הוא מחפש חבר. בדידותו אף דוחפת אותו לכתוב מכתב ליושביו הלא ידועים של בית עזוב.
בסופו של דבר, כשארפי איבד תקווה, הוא מקבל מכתב מהדוורית שהפיצה את מכתביו. היא מציעה לו להיות הבנאדם שלו: “אני זקוקה לחבר שיהיה איתי בכל מצב: בשלג, בגשם, בחום ובלילה קודר”. היא מציעה לו ליטופים וגירודים בראש, והוא נעתר לה. מעתה, שניהם כבר לא בודדים. מעתה, הם הפכו למשפחה מאושרת למרות שזו אינה התמונה שאנחנו מעלים בתודעתנו כשהמושג “משפחה” עולה לאוויר. כי בית ומשפחה הם האנשים שאוהבים אותנו ומספקים את הצרכים הרגשיים שלנו, ללא כל תנאים וללא שיווק עצמי והתרפסות.
חשיבותו של הספר עצומה. ראשית, ההכרה בכך שלפני שמוצאים חבר חשים בדידות. חשוב שילדים שחשים בדידות יבינו שהרגש שלהם משותף לילדים, לאנשים ולבעלי חיים רבים.
שנית, ההכרות עם צורות כתיבה שונות של מכתבים, עם האופנים שבהם ניתן להביע רגשות שונים במכתב, וכפועל יוצא, עם סוגים שונים של אנשים.
ושלישית – לא כל הנוצץ זהב. דווקא הדוורית הבודדה היא זו שפתחה את ליבה וביתה לפני ארפי. כלומר, יש לחפש את החבר בעל הלב הטוב, ולא בעל הבית הגדול והיפה.
חוויה, לילדים בגילאי 6-4 ולכל מי שיפגוש בארפי.
