מי דופק בדלת? מאת מיכאל אבס

מי דופק בדלת? כתב: מיכאל אבס. איורים: שרון אלפרט. הוצאת מודן ועגור.

ז'אנר המשל הוא בראש ובראשונה ז'אנר המציג בפני נמענים-ילדים סיטואציות קיומיות בסיסיות, וזאת על מנת לחדד את כישורי ההישרדות של הילד. לעתים נתפס המשל בטעות, ככלי דידקטי המחנך להתנהגות "נאותה", אולם אם נבחן משלים ידועים ניווכח לדעת כי חלקם דווקא מחנכים לאימוץ התנהגויות שליליות. השועל מצליח בזכות חנופה לזכות בגבינתו של העורב, והשדר המועבר לילד מראה את כוחה של חנופה בהשגתם של דברים רצויים תוך הונאתם של אחרים. מנגד, משל הארנבת והצב מאותת לנמען הילד כי באמצעות התמדה ניתן להגיע להישגים, במיוחד כאשר הישות בעלת היתרונות לוקה בהיבריס.

מי דופק בדלת? ספרו החדש של מיכאל אבס, הוא משל מקורי וחשוב. הספר נוגע בנקודה הנעדרת כמעט לחלוטין מספרות הילדים – שרטוטם של גבולות ברורים בין האדם לסובבים אותו. העלילה מתארת את מר שמגר שחי לבדו בביתו הקטן, ונתקל בפיל הדופק על דלתו ומבקש להיכנס לביתו ולישון עמו לאור הקור. בתחילה, מר שמגר מציין: "מה פתאום", "הבית שלי קטן ואתה פיל ענקי" ובכך מתווה גבול ברור בינו לבין הפיל לאור האילוץ של מרחב מצומצם שאינו יכול להכיל את שניהם. אולם בהדרגה, שוב ושוב מידפק הפיל על דלתו ומבקש להכניס רק חלק קטן מגופו. וכך, מר שמגר נכנע לדרישותיו ה"קטנות" של הפיל הגדול, עד שהפיל נכנס כולו אל הבית, ומר שמגר מועף מן החלון. ובעוד הפיל זוכה לשינה ערבה, מר שמגר ישוּב על מיטתו בקור ונותר ער כל הלילה.

ההנחה המקובלת לפיה תפקידה של ספרות הילדים לסייע לילד במעבר משלב אגוצנטרי לשלב סוציוצנטרי מנותצת בסיפור המקורי והמרענן שלפנינו. אם מרבית הסיפורים מחנכים את הילד לנתינה, לשיתוף ולהכלה של האחר, הרי שסיפורו של מר שמגר נועד להזהיר את הנמען הילד מפני נתינה שיש עמה מחיקה עצמית, נתינה המעמידה בסכנה את צרכיו ואף את חייו של הילד. מר שמגר ויתר על הגבול אותו הציב בתחילה, ולאט לאט איבד את המרחב הפיזי בו הוא חי, עד שהוא נבעט לחלוטין מביתו. וכאן כמובן הבית מייצג לא רק מבנה אלא גם מקום אהוב ומוגן ממנו הוא סולק על ידי חיה "תמימה", שהרי לפנינו פיל ולא שועל או זאב שניתן לאתר מיד את מידת מסוכנותם. העלילה ההומוריסטית מקפלת בתוכה סיפור אלים על ניצול תמימותו וטוב לבו של אדם החי בגפו בצניעות, וכן מציגה באופן ציורי את הפתגם המוכר – "נתנו לו אצבע ולקח את כל היד". היא מכינה את הנמען הילד לעובדה המצערת, לפיה עליו להגן על המרחב הפיזי והנפשי שלו מפני פולשים למינהם, וכמו כן ממחישה, כי לא תמיד נתינה זוכה בתודה ובהערכה ולעתים נתינה מלווה בדרישה לנתינה נוספת, ועל כן יש לדעת מתי להפסיקה ולומר לא.

אמונה עממית רווחת טוענת כי מקור המושג "משל" במילה למשול. משלים סופרו לילדי מלכים שעתידים היו לתפוס את השלטון ודרכם היו הילדים מתוודעים לסוגיות אתיות וחברתיות מרכזיות שיסייעו להם למשול. המשל מי דופק בדלת? מכין את הילדים לעמוד באחד האתגרים החשובים ביותר שמוצבים בפניהם: עמידה על טיבו של האדם העומד מולם והגנה על רווחתם ורכושם מפני אלו המבקשים לנצל את תמימותם ונכונותם לסייע, או במילים אחרות, להתוות גבולות ולשמור עליהם מכל משמר.

מגיל: 4

 

מאת

שי רודין

ד"ר שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער