חיבוק של אהבה

חיבוק של אהבה. כתבה: גילה מצליח-ליברמן. איורים: דני קרמן. הוצאת יסוד. מנוקד.

 

עטיפה_ק_חיבוק_של_אהבה[1]

מעטות היצירות שנכתבו לילדים בגיל הרך ועוסקות בתיווך השואה. קיים קושי של ממש לעסוק בנושא עם ילדים בגילאי ארבע עד שש, ולפיכך הפתרון המתבקש הוא הצגה אלגורית של הנושא. זכורים לטובה הסיפורים סבתא סורגת מאת אורי אורלב ומשהו על לוויתנים מאת אבא קובנר, וכעת מצטרף אל מדף הספרים המצומצם של ספרות השואה לגיל הרך ספר נוסף – חיבוק של אהבה.

הסיפור מציג את ביקורו של אורח מיוחד ב"גן פעמון" – "צעצוע משומש וישן". האורח המבקר את הצעצועים החדישים בגן הוא סוס עץ עם סדק בזנב ורגל אחת שבורה. הסוס מסביר: "הייתי צעצוע אהוב של ילדה שעברה את השואה", "שואה זו מילה אחרת לאסון. אסון נורא". באמצעות סיפורו הביוגרפי של הסוס, נחשפים הנמענים באופן עדין ומרומז לסיפור ההיסטורי שמאחורי הסיפור האלגורי. ברוניה בת החמש, ילדה שהתגוררה בפולין, קיבלה את הסוס כמתנת יום הולדת. מאוחר יותר פונתה המשפחה מביתה ועברה להתגורר בגטו. הילדים בגטו אמנם לא הורשו ללמוד, אולם הם הלכו בסתר לגן ולבית הספר והמציאו משחקים, שירים וסיפורים. בהמשך, עולים ההורים, ברוניה וסוס העץ לישראל, מתחילים בחיים חדשים, וזוכרים מדי שנה את עברם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, עת נשמעת הצפירה.

הסיפור מנהיר מושגי יסוד הקשורים בשואה: פירוש המילה, מלחמת העולם, נאצים, גטו ועלייה לישראל. איוריו נחלקים לאיורים צבעוניים המייצגים את ההווה הבטוח ומולם מוצגים איורים בשחור-לבן, המציגים את העבר הכואב. כך מחוזק הקו לפיו בתום התקופה הקשה באה תקופה חדשה, שמחה וחיובית.

למראית עין, הסיפור נדרש למונחים שילדים בגיל הרך לא צריכים להכיר. ועם זאת, אם ברצוננו להכין את הילדים לצפירה ולהכרת משמעותה, וכמו כן, לשורת הביטויים הנשמעים סביב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מעל לראשי הילדים, הרי שעדותו של סוס הצעצוע, "ניצול" השואה, היא עדות המסבירה הן את המהלך ההיסטורי הכללי (חיים באירופה, מלחמה, עלייה) והן את המסר אותו אנו מחדדים במסגרת הוראת השואה בגנים: בתום תקופה קשה בה היהודים היוו "אחרים", קמה מדינת ישראל שבה היהודים הפכו לאזרחים וקיומם הובטח. המחברת בחרה לספר על משפחה שניצלה בשואה על מנת שלא לחשוף את הנמענים להשמדה או למקרי אלימות קשים, תמה שאין מעבירים לילדי הגיל הרך, וכך נחשפת התקופה הקשה באופן מעצים ומחוזקים ערכים דוגמת הדבקות המשפחתית, האמונה בטוב והערכת הארץ.

חשוב לציין, כי התבגרותה של החברה הישראלית ביחס להבנת השואה ניכרת בסיומו של הסיפור: כלל הצעצועים מחבקים את סוס העץ בחיבוק של אהבה שכן הם רואים בו גיבור. וכאן טמון שדר חשוב לפיו ניצולי השואה הם גיבורים לאור עובדת הישרדותם, שכן ההישרדות כשלעצמה מהווה גבורה.

מגיל: 5

מאת

שי רודין

ד"ר שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער