הופה הענק מאת ג'וליה דונלדסון

הופה הענק. כתבה: ג'וליה דונלדסון. תרגמה: רימונה די-נור. הוצאת כנרת.

ספר נפלא נוסף מבית היוצר של הסופרת האהובה ג'וליה דונלדסון שכתבה, בין היתר, את הספרים טרופותי, אני הוא עכברוע, בובות של נייר, זוג והרופאים המעופפים, ושירת בת הים. הפעם, הופה הענק המסתורי מצליח להפחיד את כל חיות היער. בין אם מדובר בחתולה ובין אם מדובר בדב – כולם חוששים מהופה הענק שהתנחל במאורתו של הארנב, ומאיומיו. רק אמא צפרדעה אינה נרתעת ומכריחה את הופה הענק לצאת מיד ממקום היחבאו. כאשר הוא יוצא מתגלה זהותו: אין מדובר ביצור מפחיד ומאיים כלל וכלל, אלא בצפרדעון הקטן שהחליט להשתעשע.

קיים מחסור של ממש בספרים לילדים בגילאי שנתיים וחצי עד ארבע. ספר זה מתאים לנישה זו ולמרות שנראה שמדובר בסיפור פשוט למדי, הרי שהוא נדרש להיבטים פסיכולוגיים חשובים המתקשרים להתפתחות הילד. רצונו הנסתר של הילד לנסות ולגור במקום אחר (המעבר למאורת הארנב), התחושה של ילדים שהם מוכפפים למבוגרים שמולידה לעתים רצון להפוך את ההיררכיה ולהיות אלו שמתווים מדיניות או אלו שהאחרים נשמעים לקולם, רצונם של ילדים לברוח מהתיוג של "קטנים" ולהיות גדולים ומאיימים יותר – כל אלו מתגלמים במעשהו של הצפרדעון שמוצג כילד רגיל ולא כילד בריון או כיצור שלילי. כך נוצר נִרמול של יצר השעשוע וההתגרות של ילדים, וסיומו של הסיפור מדגיש כי מותר לקרוא תיגר על הגבולות המוכרים, אולם לא באופן בלתי מוגבל. המשחק לגיטימי עד שהאם קוראת לצפרדעון לחזור הביתה, להתקלח ולישון. שכן המסגרת חשובה עבור ילדים וגם כאשר הם משתעשעים במשחקי תפקידים יש להכיר בכך שהמבוגר הוא בעל הסמכות החינוכית והוא שמכתיב את סדר יומו של הילד. כמו כן חשוב להבהיר את הגבול בין משחק ובין מציאות, ולהראות – שהמשחק תחום בזמן מוגדר.

בסיום – כלל החיות שמחות ומבודחות, הצפרדעון אינו נענש על שזרע פחד בקרב בעלי החיים, והנמענים מקבלים מבט חדש על מושג הפחד. לעתים, מה שנדמה מפחיד ומאיים, הוא בסך הכל צפרדעון קטן.

 

מומלץ לגילאי שנתיים וחצי ועד ארבע.

 

מאת

שי רודין

ד"ר שי רודין, חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער